<h1>פסקי ריא"ז — יבמות</h1>
<h2>דף ח.</h2>
כהנת שנתערב וולדה בולד שפחתה הרי אילו אוכלין בתרומה, אחד משום כהן ואחד משום עבד כהן. ואין מיטמ' למתים שהאחד הוא כהן והוא מוזהר על הטומאה. ואין נושאין נשים כשירות מפני העבד, ולא פסולות מפני כהן. לפיכך כשיגדילו התערובות כופין אותן שישחררו זה את זה, ונושאין נשים הראויות לכהונה שאף המשוחרר מותר בכוהנת, ופטורין מלתת הזרוע והלחיים והקיבה לכהנים שכל אחד יכול לומר אני כהן ואין מוציאין מהן ממון מספק. וכן אין מוציאין מידן הבכורות אלא ירעו עד שיסתאבו ואוכלין אותן במומן.
